ICT1_010 מערכות השהייה

עודפי יציבות

עודפי הגבר ופאזה

בהנחה ומערכת בחוג סגור יציבה:

הגדרה: עודף הגבר ופאזה

עודף הגבר הוא המקדם המינימלי עבורו ההגבר בחוג סגור יהפוך את החוג הסגור ללא-יציב.
עודף פאזה הוא הגודל המינימלי עבורו הפאזה בחוג סגור תהפוך את החוג הסגור ללא-יציב.

בשני המקרים, התוצאה של השינוי בהגבר ובפאזה יגרום לעקום נייקוויסט לחתוך את הנקודה הקריטית.

מה קורה כאשר רק ההגבר משתנה?

כאשר ההגבר בחוג גדל, העקום הפולארי מתנפח. כאשר ההגבר בחוג קטן, העקום הפולארי מתכווץ.

מבחינת , אנו רק מעוניינים בנקודות בהן עקום נייקוויסט חותך הציר הממשי השלילי. כלומר, כאשר:

לתדרים בהם המעבר מתרחש קוראים תדרי מעברי פאזה .

התנפחות עקום נייקוויסט עד לחיתוך עם הנקודה הקריטית.

מה קורה כאשר רק הפאזה משתנה?

כאשר הפאזה גדלה, נקודות על הגרף הפולארי מסתובבות נגד כיוון השעון. כאשר הפאזה קטנה, נקודות על הגרף הפולארי מסתובבות עם כיוון השעון.

מבחינת , אכפת לנו רק מנקודות על הגרף הפולארי שחותכות את מעגל היחידה, כי נקודות אלו הולכות לחתוך את הנקודה הקריטית עבור כלשהו.

סיבוב עקום נייקוויסט עד לחיתוך עם הנקודה הקריטית.

נזכור שלתדירות בחיתוך עם נקודה זו אנו קוראים תדירות מעבר.

עודפי הגבר ופאזה בדיאגרמת בודה

כדי לחשב את ו- נבצע את השלבים הבאים:

• עודף ההגבר מחושב מדיאגרמת ההגבר ב-. אם המערכת בחוג סגור יציבה, אז שווה לערך המוחלט של ההגבר של ב-.
• עודף הפאזה מחושב מדיאגרמת הפאזה ב-. אם המערכת בחוג סגור יציבה, אז שווה למרחק בין ולנקודה הכי קרובה .

למשל, עבור ו-:

מציאת עודף הגבר ועודף פאזה בדיאגרמות בודה ונייקוויסט.

נסכם:

• הוא המרחק מהנקודה הקריטית לאורך הציר הממשי.
• הוא המרחק (הזוויתי) מהנקודה הקריטית.

לפיכך, כאשר אנו דורשים שעקום נייקוויסט יהיה “רחוק מהנקודה הקריטית”, אנו למעשה מקיימים את הדרישה שעודפי היציבות יהיו יחסית גדולים.

כלל אצבע כללי הוא לשמור על עודפי הגבר ופאזה בסדרי גודל:

השהייה

נזכור ממערכות לינאריות שמערכת השהייה היא מהצורה:

הקשר המתמטי:

מערכת זו:

• לינארית, כי:
• לא קבועה בזמן, כי:
• יציבה BIBO, כי:

לפי התמרת לפלס, פונקציית התמסורת של ההשהיה היא:

פונקציית תמסורת זו אי-רציונלית, ולכן אנו אומרים ש- היא מערכת מסדר אינסופי. מבחינת תגובת תדירות, נשים לב ש:

מבחינת גרף בודה, היא תיראה מהצורה:

גרף בודה של .

נשים לב של- יש הגבר יחידה () ופאזה קטנה לינארית (, ברדיאנים, אם ).

מערכות בזמן מת

להלן מערכת בחוג סגור עם השהייה:

למערכות כאלו אנו קוראים מערכות בזמן מת.

בהנחה ו- וגם , אז:

לפולינום אופייני זה יש אינסוף שורשים (נקרא גם קוואזי-פולינומי).

דוגמה:

אם ו-, אז:

לפולינום זה יש שורשים ב:

לכל .

נשווה בין המקרה ללא השהייה והמקרה עם השהייה. בכללי, נקבל אין סוף שורשים:

מיקומי שורשים של פולינום עם השהייה () ובלי השהייה ().

ניתן לראות מהגרף שההוספה של השהייה מסבכת משמעותית את ניתוח היציבות של המערכת.

השפעת השהייה על פונקציית החוג הפתוח

יהי עבור רציונלי כלשהו.

במקרה זה:

לכן:

במילים אחרות, השהיה במקרה זה:

• לא משנה את ההגבר של .
• מוסיפה פיגור בפאזה הפרופורציונית ל-.

השפעת השהייה על דיאגרמת בודה של פונקציית החוג הפתוח.

השפעת השהייה על דיאגרמה פולארית של פונקציית החוג הפתוח.

קריטריון נייקוויסט למערכות בזמן מת

ההוספה של השהיה לא משנה משמעותית את קריטריון נייקוויסט עצמו, אלא רק את הגרף הפולארי של המערכת אותה אנו חוקרים. אנו יכולים לומר זאת כי:

• גם וגם עדיין מרומורפיים (גזירים למקוטעין רק במובן של פונקציות מרוכבות), אז עיקרון קושי עדיין תופס.
• אם , אז ל- יש מספר סופי של קטבים ב-, כך שכולם נמצאים בקונטור נייקווסיט.

דוגמה:

יהי . אז:

עודף זמן מת

ראינו שבגלל צורה ההשפעה של השהיה על מערכת, נוכל להיעזר ה- כמדד לסיבולת המערכת מול השהיות. הבעיה בצורת מחשבה זו היא שנשים לב שהשהיה גורמת לפיגור פאזה לינארי עם . נביט למשל בפונקציות תמסורת הבאות:

כך ש:

כלומר, לשתי פונקציות התמסורת אותו עודף פאזה . ניתן לראות זאת בגרף בודה:

דיאגרמת בודה של ו-.

הגרפים הפולאריים של שתי פונקציות אלו מתלכדים:

גרפים פולאריים של ו-.

אבל, כאשר נוסיף השהייה ב- לכל אחד מהם:

גרפים פולאריים של ו- .

לכן, ל- ו- יש אמנם את אותו העודף פאזה , אבל סיבולת להשהיות שונה בכמה סדרי גודל.

עודף זמן מת

הגדרה: עודף זמן מת

עודף זמן מת הוא ההשהיה המינימלית שתגרום לחוג הסגור להפוך להיות לא יציב.

חישוב עודף זמן מת:
נניח כי:

1. המערכת בחוג סגור יציבה.
2. ל- יש רק תדירות מעבר אחת.
3. מתקיים .

אם השהיה, נגיד , מוספת לחוג, אז המערכת בחוג סגור הופכת להיות לא יציבה כאשר . מאחר ו:

המערכת נהיית לא יציבה עבור . לכן:

כאשר ברדיאנים.
שוויון זה מעיד על כך שככל שתדירות המעבר יותר גדולה, כך המערכת יותר רגישה להשהיות. זה למעשה מציב לנו עוד תנאי על , ולפיכך, על רוחב הפס של החוג הסגור .