מצאתם טעות? תפתחו discussion! (צריך לפתוח משתמש, די באסה).
ICT1_008 עיצוב חוג
מבוא
בפרק קודם ראינו כיצד אנו מאפסים את אות השגיאה במצב מתמיד עבור אותות ייחוס והפרעות שונות. אבל מה אם אנו לא חייבים ש- , או מה אם ל- או- יש ספקטרום רחב של תדירויות והגבר גבוה במצב מתמיד לא ישים?
ביצועים במצב מתמיד
מעקב אחר אות ייחוס
נביט במערכת הבאה:
נסמן ב- את טווח התדירויות עבורו הספקטרום של מרוכז. כדי לקבל מעקב אחר אות ייחוס טוב, צריך להתקיים:
כאשר ו- הן התמרות לפלס של ו- בהתאמה.
לכן פונקציית הרגישות מקיימת:
אנו רוצים להבטיח ש- יהיה קטן מחסם כלשהו . לכן, לפי הקשר לעיל, אם:
אז
לכל .
בגדול, כדי לקבל מעקב אחר אות ייחוס במצב מתמיד טוב, נדרוש ש- , יענו הגבר גבוה בחוג, בטווח התדירויות .
הפחתת הפרעות
באותו אופן, כאשר נתמקד בהפרעה:
נסמן ב- את טווח התדירויות בו מרוכז. כדי לקבל הפחתת הפרעות טובה במצב מתמיד, אנו מבינים שצריך להתקיים:
כאשר ו- הן התמרות לפלס של ו- בהתאמה.
לכן, פונקציית הרגישות להפרעה צריכה לקיים:
כאשר נזכור ש- אם .
כעת, באותו אופן כמו במקרה הקודם, נשים לב שנצטרך הפעם לדרוש:
ואז נקבל ש:
לכל .
שוב, , כדי לקבל הפחתת הפרעות במצב מתמיד טובה, הגבר גבוה בחוג, בטווח התדירויות .
רגישות לרעש מדידה
נסמן ב- את טווח התדירויות בו מרוכז. כדי לקבל רגישות לרעש מדידה נמוכה במצב מתמיד, אנו מבינים שצריך להתקיים:
כאשר היא התמרת לפלס של .
לכן, פונקציית הרגישות המשלימה צריכה לקיים:
כאשר נזכור ש- אם .
כיוון ש:
אם נדרוש , נקבל ש- , וככל ש- גדל, אז . זה מעיד על שהגבר גבוה בחוג לא יגרום לרגישות נמוכה לרעש מדידה. למעשה, ניתן להראות שאם אנו רוצים לחסום את השגיאה לרעש מדידה, למשל ע”י , אז נצטרך לדרוש:
ואז באמת:
לכל .
בגדול, כדי לקבל רגישות נמוכה לרעשי מדידה במצב מתמיד, נדרוש הגבר נמוך בחוג בטווח התדירויות .
עיצוב חוג
ראינו שמצד אחד, אנו צריכים הגבר גבוה בחוג, עבור ו-, ומצד שני, אנו צריכים הגבר נמוך ב- . למזלנו, ברוב המקרים יש הפרדה בין התדרים:
אותות ייחוס הן “איטיות”, יענו בתדרים נמוכים.
רעש מדידה הוא “מהיר”, יענו בתדרים גבוהים.
בנוסף, מאחר ורוב התהליכים הפיזיקליים הם low-pass, אנו צריכים לדאוג רק מהפרעות “איטיות”.
פתרון:
ככל שנתקרב לנקודה הקריטית, כך נתקרב למצב בו יהיה לנו קוטב בסביבת , ואז היינו רואים תגובה תונדת בתדר שקרוב ל-. המערכות יציבות כפי שניתן לראות, אך חלקן תונדות בתדרים מסוימים. לכן נתאים בין ל- לפי תדרים. נקבל 3 התאמות ראשונות כי לא תונדת.
התדר הכי מהיר הוא ב- ו-:
הבא אחריו הוא ב- ו-:
התדר האיטי ביותר הוא ב- ו-:
ל- אין תדר רזוננס (או אחד שניתן להבחין ב- ולכן התגובה של המערכת בחוג סגור אינה תונדת):
עוד רמז להתאמה הוא ערך השגיאה במצב מתמיד. שואף לאינסוף עבור , לכן שואפת לאפס במצב מתמיד, כמו ב-. עבור , מתקיים , ולכן , כמו שרואים ב-.
כפי שכבר ראינו, המודל לאחר לינאריזציה של המערכת, סביב נקודת שיווי משקל הוא:
סעיף א’
נרמלו את אות הבקרה והיציאה כך שלתהליך יש הגבר יחידה.
פתרון:
ננרמל לפי :
נקבל:
כעת, לתהליך יש הגבר יחידה:
גם את אות הייחוס ננרמל לפי :
בענף המשוב נרצה להעיף את הכפל ב- (משוב יחידה). את אות הייחוס נצטרך לחלק ב- כדי לקבל את . כדי לפתור זאת, ננרמל את הבקר עם כפל ב-. נשים לב גם שיציאת הבקר מוגברת פי , ולכן:
סעיף ב’
מצאו את רוחב הפס של התהליך המנורמל ושל הפונקציית רגישות משלימה (כפונקציה של ).
פתרון:
רוחב הפס הוא התדר בו , ותקף רק למערכות עם הפרש קטבים ואפסים חיובי ממש (כדי שבתדרים גבוהים ). אם יש כמה תדרים שמקיימים את התנאי של , נוהגים לבחור את התדר הראשון.
עבור פונקציית הרגישות, נשים לב כי:
ולכן רוחב הסרט:
עבור התהליך המנורמל:
כאשר נשווה ל- , נקבל:
סעיף ג’
מצאו את אות הבקרה (עבור כניסה מדרגה) ב-. בטאו את רוחב הפס של החוג הסגור כפונקציה של ורוחב הפס של התהליך המנורמל.
פתרון:
נמצא את אות הבקרה:
לפי משפט הערך ההתחלתי לכניסת מדרגה ( יציבה):
ננסה לבטא את בעזרת ו-. נשים לב שעבור :
נשים לב שמתחבא לנו כאן :
נבודד את :
כלומר ככל שהתדר עולה, כך גם . אם רוצים תגובה מהירה יותר, משלמים יותר במאמץ בקרה.