מצאתם טעות? תפתחו discussion! (צריך לפתוח משתמש, די באסה).
SLD2_004 טנזור העיבור
טנזור העיבור
כמו שאת המונח של מאמץ הרחבנו לטנזור מאמצים, נעשה את אותו הדבר עם העיבור.
נביט בנקודה כללית אינפיטסימלית בחומר כללי, לפני ואחרי דפורמציה:
את ההזזה של נקודה מסוימת נסמן ב-. נשים לב כי בדפורמציה כללית, ישנו המון מידע, כי לא כל נקודה בגוף זזה באותו מרחק וכיוון. את כל האינפורמציה הזאת אנו נוהגים לשים במה שנקרא שדה ההזזה .
הגדרה:
שדה ההזזה (שהוא שדה וקטורי) מתאר את ווקטור ההזזה של נקודה שמיקומה לפני הדפורמציה הוא .
נניח ש- ידוע. נרצה לחשב את העיבור של סיב חומרי מסוים בכיוון מסוים:
כלומר, אנחנו רוצים למצוא את שינוי האורך היחסי בנקודה מסויימת בכיוון מסוים.
שדה ההזזה שלנו מורכב משלושה רכיבים, שכל אחד מהם תלוי בשלושה משתנים:
אז הדיפרנציאל של כל אחד משלושת הרכיבים נרשום כך:
הזזות מאוד קטנות
כמו במוצקים 1, נביט בהזזה מאוד קטנה של מוט, כאשר נקודה אחת שלו נמצאת ב-, והצד השני שלו נמצא במרחק ממנו:
אז העיבור שלו:
וקיבלנו לבסוף:
העיבור שקיבלנו הוא שינוי האורך היחסי של סיב (מוט) חומרי שכוונו לפני הדפורמציה . נשים לב שזה מאוד דומה לטנזור המאמץ:
נפתח טיפה יותר את הביטוי שקיבלנו, כאשר נשים לב כי הוא טנזור (מטריצה). לטנזור הזה אנו קוראים טנזור גרדאינט ההזזה:
הגדרה:
טנזור גרדיאנט ההזזה מוגדר כהגרדיאנט של שדה ההזזה :
כל מטריצה (ריבועית) ניתן לפרק למטריצה סימטרית ואנטי סימטרית:
ולכן:
סימנו את שני הביטיים בסוגריים (שהם מטריצות) ב- ו-, אחת סימטרית והשנייה אנטי-סימטרית, ולכן:
נציב בחזרה ב-:
נוכיח ש-:
קיבלנו ש:
נציב ב-, ונקבל:
מאחר והעיבור הזה תלוי במיקום , נכתוב:
לביטוי אנו קוראים טנזור העיבור.
הגדרה:
טנזור העיבור מוגדר כהמטריצה הסימטרית שמתקבלת מפירוק טנזור גרדיאנט ההזזה:
דוגמה:
עבור שדה ההזזות הבא:
מהו העיבור הקווי (שינוי אורך יחסי) של סיב חומרי שכיוונו ביחס ל- שנמצא בנקודה . פתרון:
נחשב את גרדיאנט ההזזה:
נציב את הנתונים:
נוכל לחשב את (הפירוק למטריצה סימטרית ואנטי-סימטרית):
ולכן העיבור הוא:
המשמעות הפיזיקלית של רכיבי טנזור העיבור
כדי להבין את המשמעות הפיזיקלית של רכיבי נביט בעיבור עבור . נשים לב שיתקיים:
נסיק כי הוא ההתארכות היחסית של סיב חומרי שכיוונו .
מבחינה גיאומטרית:
ניתן לראות כי:
המשמעות של היא:
כלומר, מתאר את הסיבוב של סיב חומרי שכיוונו (המקורי) , לכיוון .
באותו אופן, הוא הסיבוב של סיב חומרי שכיוונו , לכיוון .
לסיכום:
כאשר , הוא ההתארכות היחסית של סיב חומרי שכיוונו .
כאשר , הוא הסיבוב של סיב חומרי שכיוונו לכיוון .
הערה:
נביט שוב בשני הטנזורים שפיתחנו עד כה:
נשים לב כי ערכי מתארים שינוי אורך יחסי, בעוד מתארים את ההתארכות עצמה. בנוסף, הטנזור סימטרי, והטנזור לא בהכרח סימטרי.
נעבור כעת לערכים מחוץ לאלכסון של טנזור העיבור:
זווית הגזירה
לרוב בדפורמציה, הזווית בין שני סיבים חומריים שהיו ניצבים קטנה. אנו יכולים לחלץ את הזווית הזאת:
לזווית הזאת אנו קוראים זווית הגזירה:
הגדרה:
זווית הגזירה היא הקטנת הזווית בין 2 הסיבים (שהיו ניצבים במקור) שכיוונם (לפני הדפורמציה) היו ו-:
לכן, המשמעות הפיזיקלית של הערכים מחוץ לאלכסון של () היא מחצית הקטנת הזווית בין הסיבים המקבילים ל- ו- לפני הדפורמציה.
המשמעות הפיזיקלית של
נביט בטנזור הגרדיאנט:
חשבתי ש- ?
לא! הוכחנו מקודם ש-, שזה משהו שונה לגמרי!
לעומת שדה ההזזה (), ב- כבר אין את המידע לגבי ההזזה כגודל קשיח. כלומר, אם רק מזיזים גוף קשיח כלשהו, בלי דפורמציה או סיבוב שלו, נקבל כי .
כאשר מתרחש רק סיבוב כגוף קשיח, ולא שום דפורמציה, אז אף סיב בחומר בכל כיוון לא מתארך. לכן:
אז לפי הגדרת טנזור העיבור:
נציב בהגדרה ל-:
נסיק כי:
משמעות הוא סיבוב כגוף קשיח סביב ציר .
משמעות הוא סיבוב כגוף קשיח סביב ציר .
טרנספורמציה של טנזור העיבור
כמו בטנזור המאמץ, נוכל לחשב את במערכת , בהינתן במערכת .
שינוי הזווית בין שני סיבים ניצבים
בהינתן שני סיבים חומריים ו- שניצבים אחד לשני, נרצה למצוא מהו שינוי הזווית בין שני הסיבים כתוצאה מהדפורמציה.
נוכל לעשות זאת אם נגדיר מערכת כך ש:
לכן, לפי הגדרת טנזור הטרנספורמציה:
אם נציב ב-, נקבל:
קיבלנו נוסחה מהירה למציאת כאשר ו- נתונים וניצבים אחד לשני:
שינוי נפח יחסי
נביט בנקודה חומרית מסוימת לפני ואחרי דפורמציה.
נרצה למצוא את כתוצאה מהדפורמציה.
את השינויים באורכי הצלעות נוכל לרשום כעיבורים:
מחישובים של נפח מקבילון מול נפח תיבה נקבל ש:
אנחנו מקבלים ביטויים של בריבוע, שאותם אנחנו נזניח כי בנקודה אינפטיסימליים הערכים האלו זניחים, ולכן:
תרגיל:
נתון שדה הזזות:
מיקום הנקודה נתון ע”י .
מהו שינוי הנפח היחסי בסביבת הנקודה ? פתרון:
נחשב את טנזור גרדיאנט ההזזה:
נחלץ ממנו את :
אז בנקודה :
נוכל להציב בנוסחה לשינוי נפח יחסי:
מהי ההתארכות היחסית של סיב חומרי שכיוונו הנמצא בסביבת ? פתרון:
נציב בנוסחה לחישוב שמאוד דומה לחישוב :
באיזה שיעור הסתובב סיב המקביל ל- לכיוון בסביבת ? פתרון:
נצטרך לחשב את בנקודה :
כאשר נשים לב שתשובה זו היא ברדיאנים.
באיזה שיעור הסתובב סיב המקביל ל- לכיוון בסביבת ? פתרון:
כאן כבר נצטרך לבצע טרנספורמציית סיבוב. טנזור הטרנספורמציה, כאשר נגדיר מערכת חדשה כך ש- :
טנזור גרדיאנט ההזזה החדש:
נשים לב שמבקשים מאיתנו את הסיבוב של שהוא בעצם במערכת החדשה שלנו. ניתן לראות כי הוא מסתובב רק סביב ציר . לכן שיעור ההזזה שלנו הוא פשוט רכיב :
מאחר והסימון הוא במינוס, אז הסיב התרחק מ-.
נתונים הסיבים ו-. כמה משתנה הזווית בינהם עקב הדפורמציה? פתרון:
נשים לב כי שני הוקטורים הנתונים ניצבים אחד לשני:
ניצור מערכת חדשה , כאשר ו- ( לא משתנה).
מאחר ואנחנו לא צריכים את כל הערכים של טנזור הטרנספורמציה, נחשב בעזרת כתיב אינדקסי. בנוסף, הסיבוב שלנו הוא בדו-מימד, ולכן נוכל להיעזר בנוסחאות:
קיבלנו כי הזווית גדלה ב- רדיאנים (כי מתאר את מחצית הקטנת הזווית).
מהו העיבור הקווי המקסימלי של סיב כלשהו? פתרון:
מאחר ואנחנו נמצאים בעיבור דו-מימדי, נוכל להיעזר בנוסחאות לערכים מקסימליים בדו מימד:
ולכן:
תרגיל:
בהינתן טנזור העיבורים , מהו שינוי השטח היחסי של ?