חורף 2022 מועד א’
תרגיל 1
נתונה מערכת המשוואות ברישום מטריצי, כאשר
נניח שכל המספרים מיוצגים ע”י נקודה צפה.
- פתרו את מערכת המשוואות בעזרת אלימינציית גאוס (ללא החלפת שורות) עבור
כלשהו. - נניח כעת שכל החישוב נעשה בדיוק של
ספרות משמעותיות. חזרו על החישוב והעריכו את השגיאה האבסולוטית בנורמת אינסוף עבור , , ו- . - בצעו אלימינציית גאוס עם החלפת שורות. חשבו את השגיאה עבור ערכי
מסעיף ב’. - חשבו את מספר המצב של המטריצה עבור
, בכל נורמה שתרצו. הסבירו איך מספר המצב משפיע על התוצאות של סעיף ב’ ו-ג’.
סעיף א’
נבצע אלימינציית גאוס:
נמשיך למצוא את
לסיכום:
סעיף ב’
מאלימינציית גאוס קיבלנו:
כאשר נציב את
עבור
הפתרון האמיתי:
ולכן השגיאה האבסולוטית:
עבור
הפתרון האמיתי:
ולכן השגיאה האבסולוטית:
עבור
הפתרון האמיתי:
ולכן השגיאה האבסולוטית:
סעיף ג’
נבצע שוב אלימינציית גאוס, אבל הפעם נחליף בין השורות
נמצא את
עבור
ולכן השגיאה:
עבור
ולכן השגיאה:
עבור
ולכן השגיאה:
סעיף ד’
את המספר מצב נמצא ע”י ההגדרה:
נעשה זאת בעזרת נורמה-
נחשב את
מצאנו כי
נסיק שנקבל פתרונות לא מדויקים עבור ערכים הקרובים ל-
עבור
נחשב את
קיבלנו ש-
נציב בהגדרת המספר מצב:
ולכן:
נסיק שעבור ערכים הקרובים ל-
תרגיל 2
בשאלה זו נפתח שיטת אינטגרציה בתחום
- מצאו את פולינום האינטרפולציה עבור 3 הנקודות הנתונות.
- פתחו שיטת אינטגרציה המבוססת על 3 הנקודות הנ”ל (מומלץ באמצעות הפולינום).
- העריכו את שגיאת האינטגרציה כאשר
קטן. השוו את השיטה מבחינת דיוק, לשיטות אחרות עם אותו מספר דגימות של . - נשתמש בשיטה באינטגרציה מורכבת (מוכללת) כדי להעריך את האינטגרל בתחום
. רשמו ביטוי להערכה של האינטגרל ושל השגיאה. - בצעו אינטרפולציית ריצ’רדסון לאינטגרציה בתחום
לשיפור הדיוק עבור ו- . יש לבטא את הפתרון בעזרת ו- . מהו סדר השגיאה?
סעיף א’
נמצא את פולינום האינטגרציה ע”י אינטרפולציית לגרנג’:
כאשר סימנו
נמצא את הפולינומי לגרנג’:
סעיף ב’
נחשב את האינטגרל של כל אחד מפולינומי לגרנג’:
נוכל כעת לבנות את הקירוב שלנו לאינטגרל:
נציב את האינטגרלים שקיבלנו:
סעיף ג’
נפתח לטור טיילור את האינטגרנד שלנו (סביב
נפתח לטור טיילור את ה-
נציב בהגדרת השגיאה כדי לקבל:
נסכם:
כאשר
סעיף ד’
כדי להכליל את השיטה שלנו לתחום
השגיאה של שיטה זו תהיה סכימה של כל השגיאות של השיטה הלא מוכללת:
כאשר
סעיף ה’
נחשב את
נסמן
לפי אקסטרפולציית ריצ’רדסון, נרצה לקזז את ה-
נשים לב ש-
מהגדרת השגיאה:
נכפול פי
נסיק כי:
סדר השגיאה של אקסטרפולציה זו יהיה
בנוסף, נשים לב שמדובר באינטגרציה על תחום סימטרי. מאחר ואנחנו משתמשים בשיטה עם מרחקים שווים, אם היינו ממירים אותה לתחום סימטרי היינו מגלים שהביטוי עם
תרגיל 3
בניסוי מבצעים
- הגדירו פונקציית מחיר,
, בעזרת שיטת הריבועים הפחותים שהמינימום שלה יקבע את הפרמטרים. - נסחו את פתרון מציאת המינימום בעזרת שיטת ניוטון רפסון. רשמו את המשוואות וכתבו בפירוט את האלגוריתם. האם הפתרון בהכרח יתכנס למינימום?
- נסחו את פתרון מציאת מינימום בעזרת שיטת ירידת הגרדיאנט. רשמו אלגוריתם למציאת גודל צעד להתכנסות מהירה.
סעיף א’
נרשום את המערכת משוואות שלנו:
אם אנו רוצים לעבוד לפי הדף נוסחאות, נשים לב שבמקרה שלנו:
נוכל כעת להציב בהגדרת פונקציית המחיר:
סעיף ב’
בעזרת שיטת ניוטון לאופטימיזציה נוכל למצוא נקודות חשודות למינימום. עבור האיטרציות
- נמצא את וקטור הכיוון
ע”י פתירת מערכת המשוואות: - נקדם את האיטרציה שלנו ע”י
.
במקרה שלנו,
כדי למצוא את
לכן נבחר את
ההסיין
הפתרון לא בהכרח יתכנס למינימום. הוא יכול להתכנס גם לנקודת אוכף או נקודת מקסימום - והוא תלוי לגמרי בניחוש ההתחלתי.
סעיף ג’
בשיטת הגרדיאנט בוחרים את גודל הצעד שלנו בצורה הבאה:
במקרה שלנו:
כדי לעדכן את האיטרציה שלנו, נוסיף את
כאשר את
נעצור כאשר נקבל:
תרגיל 4
נתונה בעיית תנאי השפה:
את הבעיה הזו נפתור בעזרת הפרשים סופיים.
- מצאו את השגיאה (סדר ומקדם) עבור דיסקרטיזציה של הנגזרות הראשונות:
- בצעו דיסקרטיזציה של המשוואות עבור
, ורשמו את המשוואות בצורה מטריצית (אין צורך לפתור). - האם ניתן לפתור את המשוואות בעזרת שיטת הירי? אם אפשר, נסחו את שיטת הירי, באופן שהשגיאה תהיה מאותו סדר כמו שיטת ההפרשים הסופיים. איזו שיטה עדיפה לדעתכם, מבחינת סיבוכיות ודיוק?
סעיף א’
נפתח לטור טיילור כל אחד מהביטויים שהם לא
נציב בשגיאה של הקירוב הראשון, שנתונה ע”י:
באותו אופן עבור השגיאה של הקירוב השני:
לסיכום:
סעיף ב’
נציב במשוואה, כאשר נשים לב שכעת
נוכל כעת לבנות את מערכת המשוואות, כאשר נשים לב ש-
כאשר הוספנו עוד משוואה עם
מתנאי השפה הראשון אנו יודעים ש-
כדי לחשב את
נציב בחזרה במערכת משוואות, כאשר רק המשוואה הראשונה והאחרונה משתנה:
נסדר טיפה את המשוואה עבור
בכתיב מטריצי, כאשר אנו מציבים
סעיף ג’
ניתן לפתור את המשוואה בעזרת שיטת הירי, כי המשוואה היא לינארית. לפיה:
נפתור שתי בעיות התחלה שונות עבור אותה המשוואה (בעזרת שיטת אויילר או כל אחת מסדרי רונגה-קוטה):
מפיתוח שיטת הירי, נובע שהפתרון של הבעיה הכללית
נדרוש שהפתרון יקיים את תנאי השפה השני של הבעיה:
מפתרון המשוואה נקבל את
מבחינת סיבוכיות, כל אחת מהבעיות
שיטת ההפרשים הסופיים שביצענו בסעיף הקודם משתמשת בשיטת תומס לפתרון מערכת משוואות תלת אלכסונית, שהיא גם בעלת סיבוכיות