נבחין כי הנפח בקרה לא משתנה עם הזמן, וצפיפות המים אחידה לאורך הנפח, כך שהאינטגרל הראשון מתאפס. בנוסף, ישנה כניסה ויציאה אחת עם מהירויות ונורמלים יודעים:
נפח הבקרה קבוע עם הזמן, וצפיפותו אחידה, כך שהאינטגרל בצד שמאל מתאפס:
נפרק את לכוחות שפה וכוחות גוף. נשים לב שלא קיימים כוחות גוף בכיוון , ולכן נוכל להישאר רק עם כוחות שפה:
מבחינת המהירויות בכניסה וביציאה, הם נתונות, ושתיהן בכיוון :
נציב את הפתרון מסעיף קודם:
נציב בשימור התנע האינטגרלי ונקבל:
מבחינת כוחות על השפה, אנו יכולים לפרק ללחצים בכניסה וביציאה, ולכוח שהמוצק מפעיל על הנוזל, שנסמן :
נרצה כעת למצוא את .
דג”ח אופקי על הנפח בקרה
למה שרטט את הכוחות ככה?
את הדג”ח אנחנו עושים על מוצק - אף פעם לא על הנוזל, כי זה די מסובך להגדיר דג”ח על נוזל. לפיכך, הלחץ בכניסה, , לא מופיע בדג”ח, וגם הלחץ ביציאה, פועל רק איפה שיש מוצק.
משקול כוחות (הצינור לא זז בגלל הריתום):
כאשר הוא הכוח שהנוזל מפעיל על המוצק. נשים לב שהוא נגדי לסך הכוח שהמוצק מפעיל על הנוזל:
הסבר יותר מפורט על סכימת הלחץ לאורך הצינור נמצא במשטחים טבולים.
נציב בשימור תנע:
נרצה לחשב את . נמצא את הלחצים לאורך תחתית המיכל בעזרת משוואות ההידרוסטטיקה (נוכל לעשות זאת כי נתון שבתחתית המיכל המהירות אפסית).
למה לא לבחור פשוט קו זרם בחלק העליון של הנפח בקרה?
בעייתי. לא נתון לנו שום דבר על שדה הזרימה בתוך הצינור - מבחינתנו הוא חור שחור. אבל, בתחתית הצינור נתון לנו שאין זרימה כמעט (במנומנטר). הכניסה והיציאה של המנומטר מספיק קרובים ליציאה ולכניסה כך שנוכל לשרטט שם קווי זרימה.
עוד סיבה היא שלא נתון שצמיגות הזורם זניחה, ולכן לא נוכל להשתמש בכלל במשוואת ברנולי.
עבור הפרשי הגבהים במים נבנה את פילוג הלחץ הנ”ל (לפי הידרוסטטיקה):
כלומר, בכל נקודה במים, הסכום הוא קבוע, כך שנוכל להשוות בין כל שתי נקודות במים.
עבור גבהים :
עבור גבהים :
באותו אופן עבור , רק שהפעם מדובר בצפיפות :
נסכום את כל שלושת המשוואות:
נשים לב ש- . מבחינת המידות הנתונות, יוצא ש- קטן משמעותית מהגודל . לכן, נוכל להזניח אותו בחישוב שלנו.
נישאר עם:
נציב בביטוי שקיבלנו עבור , כאשר נשים לב שבביטוי זה ה- שרשמנו מתייחס ל-:
בשאלה שואלים לא על הריאקציה שפועלת על הצינור, אלא על הריאקציה שפועלת על הריתום, שזה הפוך מה- שקיבלנו:
אם נציב נתונים, נקבל:
שאלה 2
סכימת המנהרת רוח
נבחר את האזור סביב המפוח כנפח בקרה.
בחירת נפח הבקרה. ו- הם הלחצים בכניסה והיציאה, ו- הוא הכוח שמפעיל המפוח.
נפח הבקרה קבוע עם הזמן, וצפיפותו אחידה (הזרימה בלתי דחיסה), כך שהאינטגרל בצד שמאל מתאפס. בנוסף, נשים לב שלפי שימור מסה זריז, קל לראות שאם הנוזל ביציאה במהירות , אז גם המהירות בכניסה הוא . לפיכך, האינטגרל הימני בצד ימין גם כן מתאפס. בכיוון , נשארנו עם:
את בכיוון נוכל לפרק לכוח שמפעילים הלחצים בכניסה וביציאה, וגם לכוח שמפעיל המפוח על הנוזל:
את הפרש לחצים זה נוכל למצוא ממשוואת ברנולי על כל חלק נפרד של המנהרה. עבור הכניסה למנהרה והכניסה למפוח:
נניח גם שמהירות האוויר בכניסה למנהרה “עומדת”, כלומר, זניחה, כך ש- :
ברנולי עבור היציאה מהמפוח עד ליציאה מהמנהרה:
משימור מסה זריז מהיציאה מהמפוח עד ליציאה מהמנהרה ניתן למצוא ש:
המהירות של הנוזל בנפח הבקרה, ביחס למערכת הצירים, היא זניחה (נתון מקיום הכוורת בעגלה). לכן, האינטגרל בצד שמאל מתאפס:
ישנן שתי כניסות לנפח הבקרה, עם מהירויות נתונות. נשים לב שהן נתונות במהירותן ביחס למערכת צירים קבועה, אז נצטרך לתקן אותם למערכת צירים הנעה. בנוסף, נשים לב שהתנועה של הנפח בקרה הוא רק בכיוון , כך ש-.
לפי חוק שני של ניוטון (במערכת צירים לא אינרציאלית):
המערכת צירים שלנו צמודה לנפח בקרה, ולכן מבחינתה, . לכן: