נתון כי מפעילים לחץ על שתי הפאות הניצבות, כך שנוצרת לחיצה על התיבה. כלומר, .
נתון גם כי שתי הפאות הנותרות של הקובייה חופשיות מעומסים. לפיכך, .
נציב ונקבל:
סעיף 2
טנזור המאמץ שלנו נתון ע”י:
נפרק את הביטוי הנתון לשתיים:
מתקיים וגם ולכן הביטוי השני:
נציב בביטוי המקורי ונקבל:
סעיף 3
העיבור במערכת המקורית נתון ע”י (לפי קשרי מאמץ עיבור):
הסיבוב הנתון:
לכן טנזור הסיבוב:
לפיכך, העיבורים בכיוונים הנורמליים למערכת הצירים החדשה נתונים ע”י:
נפתח את הביטוי הרצוי:
נציב:
סעיף 4
נתון:
לכן:
לפיכך:
סעיף 5
סיב חומרי שהיה בכיוון לא הסתובב בכלל לכיוון , ולכן .
סיב חומרי שהיה בכיוון כן הסובב לכיוון בשיעור של (הנחת זוויות קטנות):
תיאור ההזזה.
סעיף 6
טנזור גרדיאנט ההזזה שלנו ייראה כך:
נשתמש באותו טנזור הסיבוב:
לכן:
סעיף 7
קריטריון פון-מיזס נתון ע”י:
נרצה למצוא את המאמצים המתפתחים במצב החדש שלנו.
מהגדרת טנזור העיבור נקבל:
מקשרי מאמץ עיבור:
נרצה למצוא את המאמצים הראשיים:
ולכן המאמצים הראשיים הם:
נציב בקריטריון פון-מיזס:
שאלה 2
נתונים:
סעיף 8
נפרק את המבנה לחלקים. החלק האופקי העליון בעל רכיב זניח (). מרחק מרכז המסה שלו ממרכז המסה של כלל החתך הוא ולכן לפי שטיינר:
החלק האנכי הימני בעל רכיב המקיים:
לאחר הזזה לפי שטיינר הוא לא ישתנה כי מרחקו האנכי של מרכז המסה שלו ממרכז המסה של כלל החתך הוא אפסי. לפיכך:
החתך סימטרי, והרכיב תמיד חיובי, כך שנותר לנו רק לסכום (לפי סופרפוזיציה) ולהכפיל פי :
סעיף 9
גודל המאמץ עבור קורה בכפיפה נתון ע”י (מערכת ראשית, חומר איזנטרופי):
נמצא את המומנט הפנימי המתפתח בקורה.
דג”ח חיצוני על הבעיה. התעלמנו מהתגובה האופקית ב- כי קל לראות שהיא אפסית.
משיקולי שיווי משקל, ניתן לראות ש:
חתך חיובי באמצע הקורה.
משיקולי שיווי משקל:
נציב בחזרה בביטוי עבור :
המקסימלי יתקבל עבור מקסימלי, שהוא . לכן:
סעיף 10
הכוח השקול נתון ע”י הסכימה של המאמצים בקטע הרצוי:
הכוח השקול הזה כולל גם את . מאחר והם סימטריים, נוכל פשוט לחצות את הגודל שקיבלנו:
סעיף 11
המאמץ הוא כמו עומס מפורש.
נשים לב שניתן להחליף את ה”עומס המפורש” בכוח מרוכז הפועל במרחק מ- ובגודל שחישבנו מהסעיף הקודם.
לכן המומנט:
סעיף 12
חתך חיובי במרחק מסמך .
משיקולי שיווי משקל, מאמץ הגזירה נתון ע”י:
מאמץ הגזירה נתון ע”י:
נציב את הנתונים שלנו:
נקבל מקסימלי בקטע בנקודה . לכן:
נציב ב-:
סעיף 13
בנקודה נצטרך כבר להתייחס למחצית מהחתך, שמרכז הכובד שלו נתון ע”י:
לפיכך, ה- עבור מחצית מהחתך:
נציב ב-, כאשר נזכור לחלק ב- כי:
שרטוט של מחצית מהחתך. נשים לב שאנו בעצם מחשבים כאן את מאמץ הגזירה על שתי שפות (שהוא זהה בשתיהן מטעמי סימטריה).
סעיף 14
מאמץ הגזירה ב- פרופורציונלי ל- של . מאמץ הגזירה ב- פרופורציונלי ל- של מחצית הקורה האופקית, שקטן יותר מה- של . לכן .
מזרימת הגזירה, ניתן לראות כי ולכן:
סעיף 15
לא בחומר.
שאלה 3
נתונים:
סעיף 16
דג”ח חיצוני על הבעיה הנתונה. התגובה האופקית ב- לא משורטטת כי קל לראות שהיא אפסית.
משיקולי שיווי משקל ניתן לראות ש:
חתך חיובי .
משיווי משקל על מומנט סביב החתך:
נציב את הנתון על ונקבל:
סעיף 17
רכיב המאמץ נתון ע”י:
טנזור האינרציה והשטח של החתך:
משיקולי שיווי משקל, הכוח הנורמלי מקיים:
נציב הכל בחזרה בביטוי עבור :
המשתנה בתחום . לכן:
סעיף 18
גודל מאמץ הגזירה נתון ע”י (במערכת ראשית, חומר איזנטרופי):
מהדג”ח הקודם ניתן לראות שבמקרה שלנו:
לכן:
התת-חתכים הרלוונטים לבעיה.
ניתן לראות ש- עבור יהיה שלילי - מרכז הכובד שלו בחלק השלילי של . לעומת זאת, ה- עבור יהיה חיובי. לפיכך:
כלומר, בכיוון המשורטט, ואילו בכיוון ההפוך מהמשורטט.
לכן הרכיבי גם של וגם של שליליים שניהם. כלומר:
סעיף 19
נשתמש בשיטות אנרגיה. האנרגיה האלסטית האגורה בגוף נתונה ע”י:
נפרק לארבעה קורות, כאשר נשים לב שבכל קורה מומנט הכפיפה מתפתח באותו הגודל ככל שמתקרבים ל-. עבור החלק התחתון אפשר להראות זאת ע”פ סימטריה. עבור החלק העליון:
דג”ח על קורה .
קל לראות מהדג”ח שמתקיים:
לפיכך יש גם סימטריות עבור החלק העליון מבחינת מומנט הכפיפה הפנימי.
מומנט כפיפה זה נתון ע”י:
כאשר הוא המרחק מהסמך (או מהנקודות ו-). באינטגרל נכפיל אותו פי :
תזוזת הקורה העליונה היא גם התזוזה האנכית של נקודה . לכן:
סעיף 20
נפעל שוב בשיטות אנרגיה, אך הפעם נפעיל כוח דמה אופקי בנקודה :
הדגמה של אופן הפעלת הכוח.
כעת, מדג”ח חיצוני זריז, לסמך ב- יש תגובה אופקית באותו הגודל:
לכן, בקורה מתפתח מומנט כפיפה שונה משאר הקורות.
חתך בקורה .
משיקולי שיווי משקל:
כעת, האנרגיה האלסטית נתונה ע”י:
לפי משפט קסטיליאנו, נקבל את התזוזה האופקית של כאשר נגזור את לפי :
במקרה שלנו , ולכן:
סעיף 21
באותו אופן כמו בסעיף קודם, “נמציא” מומנט דמה ב-. נקבל:
הדגמה של אופן הפעלת המומנט.
התגובות בסמכים כעת יהיו (מדג”ח חיצוני, מומנט סביב נקודת הפעלת ):
מסכום כוחות:
ולכן:
חתכים בקורה .
משיקולי שיווי משקל, כאשר :
כאשר :
עבור , זה יהיה כמעט כמו בחצי הראשון שלו:
לכן האנרגיה האלסטית שאגורה במבנה תהיה מהצורה הבאה:
כאשר האינטגרל הראשון מייצג את המומנט כפיפה בקורות העליונות, שלא השתנה בסעיף זה, כי הוא לא תלוי ב-. לכן, כאשר נגזור אותו לפי , הוא ייתאפס. המשפט השני של קסטיליאנו:
המומנט הוא עומס דמה ולכן :
אכפת לנו רק מהמקדם :
ולכן גודל זווית הסיבוב נתונה ע”י:
סעיף 22
שוב, “נמציא” כוח דמה אופקי בנקודה :
אופן הפעלת הכוח.
כמו בסעיף 20, האנרגיה האלסטית האגורה במבנה כעת שונה, אבל היא סימטרית לעומת המקרה בסעיף ההוא.
לפי משפט קסטיליאנו, נקבל את התזוזה האופקית של (שהיא ) כאשר נגזור את לפי :