הרבה מהנושאים כאן חופפים לנושא המקביל במכניקת מוצקים.
החלקים הרלוונטיים הם מ-מאמץ ועיבור עד מאמץ ועיבור אמיתיים.
דפורמציה אלסטית
דפורמציה בה המאמץ והעיבור פרופורציונליים נקראת דפורמציה אלסטית:
שיפוע הגרף של קטע לינארי זה הוא מודול יאנג -
בדפורמציה אלסטית, כאשר הכוח החיצוני משוחרר, החלק חוזר לצורתו המקורית. בגרף, הפעלת כוח היא בעצם עלייה מהראשית בכיוון הקו הישר. ברגע שחרור הכוח, יורדים בחזרה לאורך הקו עד לראשית בחזרה.
ישנם חומרים עבורם החלק האלסטי הזה של הגרף מאמץ-עיבור לא לינארי:
לכן, לא ניתן למצוא את מודול יאנג באותה הדרך הקודמת. עבור התנהגות לא לינארית זו, ניקח משיק לגרף, או חתך שלו (
בסקלה האטומית, עיבור אלסטי בא לידי ביטוי כשינויים קטנים במרחקים הבין אטומיים, והתארכות של הקשרים האטומיים. כתוצאה מכך, גודל המודול האלסטי - מודול יאנג, הוא מדד להתנגדות להפרדה של אטומים שכנים. מעבר לכך, מודול זה פרופורציונאלי לשיפוע הגרף כוח-מרחק בשיווי משקל:
ערכי המודול יאנג עבור חומרים קרמיים הם כמעט זהים למתכות. עבור פולימרים הם נמוכים יותר. שוני זה הוא תוצאה של הסוגים השונים של הקשרים האטומים בשלושת סוגי החומרים. מעבר, לכך, עם עלייה של הטמפרטורה, מודול האלסטיות קטן כפי שניתן לראות בגרף הבא:
כלומר, ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, כך יותר קל לנו למתוח את החומר.
יחס פואסון
כאשר מאמץ מתיחה פועל על מוט מתכתי, נוצרת התארכות אלסטית ועיבור
כתוצאה מהתארכות זו, תיווצר לחיצה בכיוונים
הגדרה:
מאחר ו-
דפורמציה פלסטית
עבור רוב החומרים המתכתיים, דפורמציה אלסטית מתרחשת רק עד עיבור גדול כ-
רוב המבנים מעוצבים כך שלכל היותר, רק דפורמציה אלסטית תתרחש כאשר פועל עליהם עומס. מבנה או חומר שעבר דפורמציה פלסטית, לא בהכרח יפעל יתנהג כצפוי. לכן, נרצה לדעת מתי דפורמציה זו, הכניעה, מתחילה.
עבור מתכות שעוברות את המעבר אלסטי-פלסטי, נקודת הכניעה ניתנת כהנקודה בה הגרף מפסיק להיות לינארי. אבל, ברוב המקרים, קשה למצוא בדיוק את נקודה זו. לכן, ישנה מוסכמה לפיה קובעים את נקודה זו (מופיע באיור למעלה):
- בונים קו מקביל לחלק הלינארי של הגרף.
- מזיזים את הקו ב-
ימינה. - נקודת החיתוך של הקו עם הגרף היא נקודת הכניעה.
מאמץ הכניעה,
משיכות
משיכות היא תכונה מכנית שמהווה את דרגת הדפורמציה הפלסטית שהדגם סבל עד נקודת השבר. נאמר שחומר שהגיע לנקודת השבר עם מעט דפורמציה פלסטית הוא פריך, כאשר עבור המקרה ההפוך נאמר כי החומר משיך.
המשיכות של חומר תלויה גם בטמפרטורה שלו. עבור מתכות, ככל שהטמפרטורה יותר נמוכה, כך המתכת יותר פריכה:
צפידות וחסינות
בתחום האלסטי, אנרגיית העיבור ליחידת נפח נקראת צפידות - יכולת החומר לבלוע אנרגיה בדפורמציה אלסטית ולשחררה לאחר פריקת העומס.
מבחינה חישובית, הצפידות היא השטח מתחת למאמץ ההנדסי עד לנקודת הכניעה:
מאחר ואנו באזור האלסטי, ערך הצפידות היא פשוט שטח המשולש:
נוסחה:
בתחום הפלסטי, סך השטח מתחת לעקום הוא סך האנרגיה ליחידת נפח שמושקעת בחומר תוך עיוותו, והוא נקרא חסינות. זו יכולת החומר לבלוע אנרגיה עד לשבר.
עיבור שיורי
ברגע שחרור העומס במהלך ניסוי מתיחה, חלק מכלל הדפורמציה חוזר בחזרה כעיבור אלסטי:
עיבור שיורי הוא העיבור הפלסט שנשאר בדגם לאחר הסרת העומס. סה”כ העיבור בחומר שווה לעיבור פלסטי + עיבור אלסטי:
נוסחה:
חיסום בעיבור
חיסום בעיבור היא תופעה בה מתכת הופכת להיות קשה וחזקה יותר כאשר היא עוברת דפורמציה פלסטית. לפעמים נקרא גם עבודה קרה, מאחר והטמפרטורה בה תופעה זו מתרחשת יחסית נמוכה לטמפרטורת ההיתוך של החומר.
נקודת הכניעה של מתכות שונות כתלות באחוז העבודה הקרה שהתבצעה עליהם.
חיזוק על ידי הקטנת גודל גרעינים
גודל הגרעינים במתכת רב גבישית משפיע על התכונות המכניות. גרעינים שכנים לרוב בעלי כיוונים קריסטולוגרפים שונים, וכמובן, גבול גרעין משותף, כפי שניתן לראות באיור הבא:
בזמן דפורמציה פלסטית, החלקה מתרחשת לאורך הגבול, למשל כמו באיור - מגרעין
- שני הגרעינים בעלי כיוונים שונים. נקע העובר דרך גרעין
יהיה חייב לשנות את כיוון תנועתו. - אי סדר האטומים בגבול יגרום לאי-המשכיות של מישור ההחלקה מגרעין אחד לאחר.
חומר בעל גרעינים מאוד קטנים יותר קשיח וחזק מחומר בעל גודל גרעינים גדול, מאחר ולראשון יש שטח גבולות גרעין יותר גדול המגביל תנועת נקעים.
השפעת גודל הגרעין על מאמץ הכניעה
. שימו לב כי גודל הגרעין נתון בירידה משמאל לימין, וגם כי הוא לא לינארי.